Login

The contemporary Shmita Beit Midrash

השמיטה כשנה סביבתית | עמוד דיון

Primary opinion

השמיטה כשנה סביבתית

"ושבתה הארץ"– כיצד ניתן לתרגם את מנוחת האדמה לחברה לא חקלאית?

שיקום ושימור | רמב”ם, מו”נ

שיקום ושימור | רמב”ם, מו”נ

כדי שירבה יבול האדמה ותתחזק בהברתה

יחס למשאבי הטבע | אברבנאל

יחס למשאבי הטבע | אברבנאל

ארץ ישראל נבחרת ונחמדת לפניו יתברך מכל הארצות, כמו שעם ישראל נבחר מכל העמים. ומפני זה רצה הקב”ה כמו שהאומה בכללה תעשה זכר בשביתת היום השביעי, ותעיד על בריאת העולם וחידושו, כך הארץ הנבחרת תעיד על בריאת העולם וחידושו בשמיטתה בשנה השביעית. ולכן חתם מצווה זו בפרשת “והארץ לא תימכר לצמיתות, כי לי הארץ, כי גרים ותושבים אתם עמדי, ובכל ארץ אחוזתכם גאולה תתנו לארץ”. וביאר בזה, כי הארץ אינה נתונה לישראל בהחלט, כי לה’ הארץ ומלואה, ולכן לא יוכלו למכרה לצמיתות. ולכן ראוי שיתנהגו בה כרצונו, וייתנו לה גאולה שאם לא יעשו כן, תבוא עליהם הגלות.
הפחתת חומרנות | הרב קלישר

הפחתת חומרנות | הרב קלישר

כי לא לעולם יהיו טרודים בעבודת אדמה לצורך החומר, רק שנה אחת יהיה חופשי, וכאשר יפרוק עול עבודה, יעסוק בתורה וחכמה.

Summary opinion

בהתבוננות “מקיימת” מעבירה שנת השמיטה הקדומה שורה של מסרים חשובים:

  • משאבי טבע – שנת השמיטה עונה על השאלה “למי שייכים משאבי הטבע” בתשובה פשוטה – לא לאדם. האדמה נתפסת במקרא כיישות עצמאית שגם לה מגיע לשבות, אחת לשבע שנים – ומכאן שם המצווה “שבת הארץ”. בהתאמה לימינו ניתן להרחיב את הדיון לכלל משאבי הטבע של ישראל והיחס הראוי אליהם.
  •  שיקום ושימור – הפסקת עיבוד האדמה למחזור של שנה מדי שבע שנים, מאפשר לאדמה להשתקם משנות העיבוד האינטנסיבי, ולחזור לפוריות מיטבית. רעיון זה ניתן להרחבה אל כלל משאבי הטבע של ישראל הנמצאים במצב של זיהום או ניצול יתר.
  • תרבות הצריכה – על מנת לקיים את מצוות השמיטה, היה צריך כל אדם מישראל לקבל על עצמו פשטות מרצון, למשך שלוש שנים לפחות (השנה השישית – אגירת המזון, השנה השביעית – שנת השמיטה, השנה השמינית – עד סיום המחזור החקלאי). ויתור חומרי למען רעיון רוחני, חברתי וסביבתי הינו רעיון חשוב לימינו, בחברת השפע.

Edited Sugia

x

הכרה בכך שהארץ מחויבת במצוות אל מול הקב”ה היא הכרה רדיקלית בכך שהעולם לא נברא אך ורק למעננו וכי יש ברואים נוספים עם ייעוד ותכלית.  ההבנה זו כי האדמה היא אחותנו  לבריאה, מובילה בהכרח לתפיסת עולם סביבתית – שכן אם האדמה מחויבת למצוות אל מול האל כמותנו ממש, לא הגיוני כי , מטעמי נוחות בלבד נפגע בה, נזהם אותה ונגזול את משאביה. ברמה המעשית מציעה השמיטה איזון בין עיבוד הארץ למתן אפשרות לשיקום ולמנוחה, שגם הוא מעורר השראה לחברת ימינו בהקשר של הפחתת  “טביעת הרגל האקולוגית” שלנו ( מידת ההשפעה השלילית שלנו על עולם הטבע).

עינט קרמר

4 Replies
  • x

    אני מסכים. לדעתי זה פשוטו של המקרא: אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ, כֹּל יְמֵי הֳשַׁמָּה וְאַתֶּם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם;    אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ, וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ.  כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה תִּשְׁבֹּת, אֵת אֲשֶׁר לֹא שָׁבְתָה בְּשַׁבְּתֹתֵיכֶם בְּשִׁבְתְּכֶם עָלֶיהָ“.

    מצוות השמיטה יוצרת איזון אקולוגי: שש שנים מותר לנו לנצל את הארץ כרצוננו, אבל בשנה השביעית צריך להניח לארץ ולאפשר לה לנוח ולהתאושש.  וכשאנחנו לא עושים את זה, באופן טבעי הארץ “מנערת” אותנו מעל פניה ושובתת, וכך משלימה את המנוחה שחסרה לה.

    ייתכן שהאיזון של שש שנות ניצול לעומת שנה אחת של מנוחה יכול להתאים גם לנושאים סביבתיים נוספים.

    למשל: קידוחי נפט שנויים במחלוקת. אפשר להתיר קידוחי נפט במשך שש שנים, אך לחייב את הקודחים להשבית את הקידוחים בשנה השביעית כך שהטבע יוכל להתאושש.

    אמנם, זה לא נובע ישירות ממצוות השמיטה. מצוות השמיטה מדברת רק חקלאות. צריך עיון, האם אפשר להכליל את הרעיון גם לקידוחי נפט ונושאים נוספים.

    Erel Segal-Halevi

  • x

    לתפיסתי אפשר וצריך להרחיב את תפיסת העולם מ”ארץ” =אדמה לארץ=משאבי הטבע.

    מי שניסתה לעשות זאת באופן מעשי היא חברת הכנסת לשעבר רות קלדרון שהובילה מהלך של הפסקת הדיג לשנה בשנת השמיטה, לאחר שהבינה שהדגה כולה בסגנה של דיג יתר, וראתה בשמיטה הזדמנות לעצירה בתחום זה. המהלך נעשה בשיתוף עם עמיר פרץ, שהיה השר להגנת הסביבה, ונעצר שהלה התפטר מתפקידו בתחילת השנה.

    תשובה

    עינט קרמר

  • x

    עינט ואראל  –
    1. אין ספק שהפעילות של הפחתת טביעת הרגל האקולוגית ושמירה על איזון היא קריטית במצבנו כיום, אך האם זה באמת ההיגיון שעומד מאחורי השמיטה? אפשר למצוא הרבה פתרונות יצירתיים לבעיה הסביבתית שלא קשורים למחזור השמיטות.
    2. כמו-כן איך תתייחסו לדעתו של הרב ישראל רוזן ש”מדריכים חקלאיים מעדיפים שינוי מחזור זרעים ולא הוברה” של הקרקע?

  • x

    האם מושג ה”ארץ” /אדמה חל רק על המימד הסביבתי אקולוגי?

    מה עושים עם כל עולמות הפרנסה האחרים ?19

x

רעיון השמיטה, המצווה על האדם להרפות אחת לשבע שנים מעיבוד האדמה ולהבין כי הוא אינו בעל הבית על משאבי הטבע בעולם, עשוי להוות מקור השראה לפעולות שתכליתן לגרום לאיזון אקולוגי ולדאוג למשאבי הסביבה. השמיטה מאפשרת יחס של כבוד אל משאבי הקרקע, אותם אנו מנצלים לאורך שנים, היא קוראת לריסון ואיפוק בכל הנוגע ליחסינו ותפקודנו כלפי הקרקע, היא מתייחסת לעניים ולחלשים בחברה באופן שווה, ובאותה מידה מאפשרת יחס כזה גם כלפי בעלי החיים.נראה כי אם נצליח להבין, להפנים ולהתאים את הרעיונות הגלומים במצוות השמיטה, נוכל למצוא מענה רלוונטי לצורך ההכרחי שלנו לפעול לתיקונו של עולם.

יעל ליפשיץ

יעל ליפשיץ

x

בחברה החקלאית, האדמה היא מקור ומרכז החיים. היא נוכחת ומשפיעה על כל חלק בחייו, היא הבית שלו והנוף שבו הוא חי. האדמה היא מקור פרנסתו והיא שקובעת את גורלו וגורל בני ביתו. היא לא רק נכס או מקור פרנסה, היא בית ומשפחה, מורשת וזהות.
באמצעות עבודת האדמה נוצר קשר עמוק של אהבה וחיבור בין האיכר לאדמתו. הקשר אל האדמה והארץ צומח מתוך העיסוק בעיבוד הקרקע.השמיטה דורשת לתקוע טריז במערכת היחסים הזו. האיכר נדרש לשמוט, לוותר, לנטוש את האדמה למשך שנה שלמה. מה קורה לו כשהוא מורחק מאדמתו? אילו שינויים עשויים לחול בו? האם האדמה היא ישות שניתן להתגעגע אליה?

יעל גרוס רוזן

יעל גרוס רוזן

One Reply
  • עינט קרמר

    עינט קרמר

x

אחת לשבע שנים, שומטים קרקעות.

כלומר, לא מעבדים את האדמה, לא עוסקים בחקלאות במשך שנה שלמה.

משמעות הדבר בחברה חקלאית היא, שרוב התושבים יוצאים למעין שנת

שבתון. כלומר, כלל הציבור מקבל על עצמו הורדה משמעותית ברמת החיים

החומרית על-מנת להקדיש שנה לעיסוקים רוחניים יותר מאשר רדיפה מתמדת

אחר הפרנסה. לכן, לא רק האדמה מתאוששת ושומרת על פוריותה אלא יחד

אתה, גם האדם זוכה להתחדשות.

6 Replies
  • x

    אני רוצה לשאול אותך ג’רמי. אני חושב שאתה מציג אידיליה נפלאה, אך היא אינה מגיעה לידי ביטוי במציאות. לא נוצרו באמת שנות שבתון, אפילו החקלאי היהודי עובד היום את אדמתו כמעט ללא שינוי. אנו כבר יודעים שר’ יהודה הנשיא ביקש להתיר את השמיטה (למקור בירושלמי תענית פ”ג ה”א) ויודעים על ביטול שמיטת הכספים של הלל הזקן. אולי אלו מצוות שלא נועדו להתקיים? אולי זהו רעיון יפה, אך מאוד לא מציאותי?19

  • x

    שלום עמיחי – הפוסט הזה הועלה ממאמר שכתבתי לפני זמן מה. אני מתייחס לדברים קצת אחרת עכשיו (במיוחד לאחר שנה + של התעסקות בנושא של שמיטה ויישומים שלה בחברה שלנו). תכל’ס – אין לי משוג איך ליישם שמיטת קרקעות בעולם גלובלי עם שוק מזון גלובלי, וחקלאות תעשייתית. בעיני – יותר חשוב מאי-עיבוד קררקע זה ההיבט ששברו גדרות, ולא אגרו מזון – ועברו את השנה הזאת בעוני אך בסולידריות מדהימה. החברה המערבתי שלנו שואף ללהיפך הגמור – עושר מנקר עיניים (לקומץ כמובן) – ובדידות מופלאה של חברה איניבדואליסטית שצורכת את עצמה לדעת…

  • עינט קרמר

  • תמיכה

    יוסי מאירי

  • מתניה בארי

  • Amichai Zur

עשייה בשטח

x

המיזם שלנו הוא “מפח שביעית לקומפוסט”, והאמת היא שזהו פשוט מיזם זבל.   בפסגות אנחנו גאים בכך!השנה היא שנת שמיטה, שנת השביעית, וכיוון שיש לנהוג יחס מיוחד של כבוד בפירות של השנה המיוחדת הזו, לרובנו בפסגות יש פח מיוחד, בו אנו שמים את שאריות הפירות והירקות שיש בהם קדושת שביעית. עם זאת, עדיין לא כולם יודעים, שאפשר לנהוג בשאריות אלו יחס הרבה יותר מכובד ויעיל – ולהפוך אותם לדשן אורגני. באמצעות הדשן (בלעז: קומפוסט) ניתן להחזיר את החיות והקדושה שבפירות חזרה לאדמתה של ארץ ישראל ולעזור להצמיח פירות וגידולים טובים ויפים יותר גם בעתיד. לצורך כך נקים יחד כקהילה מתחמים של קומפוסט קהילתי ביישוב, נלווה את ההקמה בהדרכת התושבים ופעילות חינוכית בנושא.

מפח שביעית לקומפוסט | מיכאל בוטשטיין

מפח שביעית לקומפוסט | מיכאל בוטשטיין

x

בשנת השמיטה נתנו לאדמה לנוח מעיבוד יתר ולהשתקם. המקביל לעיבוד יתר בימינו הינו צרכנות יתר. לכן, בשנה זו, מובילה הילה במסגרת “זיקה” בגן יבנה, מהלך של חסכון בהוצאות וחיזוק הקהילתיות כאחד – למשל – שוק שמיטחפושות לפני פורים (החלפת תחפושות במקום קנייה) , מכירת ג’ראז , רק בלי המכירה – כולם מוציאים דברים מיותרים לפני פסח ומי שצריך לוקח, ועוד. מגניב מגניב.

שווקי החלפות | הילה אלחיאני

שווקי החלפות | הילה אלחיאני

x

רמת הנדיב מקיימת את שנת השמיטה במובן החקלאי וגם בהיבטים סביבתיים וחברתיים, תוך התייחסות לארבעה עקרונות מובילים:

  1. שנה של עצירה והתבוננות: זוהי הזדמנות לקחת פסק זמן ממרוץ החיים, לעצור ולנוח. מתוך המנוחה נוכל גם להתבונן ולבחון: להתבונן במה שסביבנו כעת, במה שהיינו רוצים שיהיה כאן בעתיד; לבחון האם אנו מתייחסים למה שקיים כאל מובן מאליו והאם אנו מכירים בעובדה שהוא משתנה ואף מתכלה, לבחון כיצד אנו נוהגים לפעול ומה היינו רוצים לשנות מהיום והלאה.

 

  1. שנה של הערכה ושמירה על הקיים: מתוך הבנת ערכם של ערכי תרבות ונוף ושל משאבי טבע – מעיין ששוקם, יער שניטע, גן שטופח, חצר שרוצפה ושרידי ארמון שנחפר ונחשף – יבוא הרצון לשמר ולקיים, למען הדור שלנו ולמען הדורות הבאים. שמירה היא לעולם עשייה פעילה, דינמית, המשלבת הערכה לעבר וראייה לעבר העתיד.

 

  1. שנה של שיתוף הזולת: שיתוף אינו מחייב שפע. הוא יוצר שפע ומקדם ערבות הדדית ונתינה שלא על מנת לקבל תמורה. שיתוף בידע שנצבר כל השנים – פועל יוצא של למידה ומחקר מתמידים, ושל עשייה לאורך זמן; שיתוף בתוצרים – קומפוסט ורסק עץ, תוצרי הגן והפארק; שיתוף בעשייה, תוך שילוב הקהילה במיזמים שונים המקדמים קיימות במרחב הסובב; שיתוף בחוויה, עם קהל המבקרים הרחב המגיע לבקר במקום.

 

  1. שנה של התחדשות: העצירה מאפשרת זמן להתחדשות אישית וארגונית, פרטית וקהילתית. זיהוי המקומות שבהם נרצה לשפר ולקדם, לצמוח ולהצמיח, להרחיב ידע ועשייה, ומה שנדרש לשם כך. מתן מקום לרענון השגרה והשגרתי, מרחב ליצירתיות, הזדמנות לחדשנות.

 

פעם בשבע שנים אתם מוזמנים לטייל ברמת הנדיב אחרת.

שמיטה ברמת הנדיב

שמיטה ברמת הנדיב

x

שנת תשע”ה, שאנו עומדים בפתחה הינה שנת שמיטה.

בעבר, אופיינה שנת השבע  בהפקרת השדות על ידי החקלאים, שהיו רוב הציבור, ומתן זמן מנוחה והתחדשות לאדמה.
כיום, בחברה שבחלקה הארי אינה חקלאית, אנו קוראים לציבור לזכור את השמיטה בחיי היום יום בשמירה על משאבי הטבע של ישראל ובקידום “קיימות מקומית” בשכונה ובקהילה.

איך עושים את זה?

מצטרפים למיזם הפרדת הפסולת במקור

מיזם הפרדת פסולת | המשרד להגנת הסביבה

מיזם הפרדת פסולת | המשרד להגנת הסביבה