הסוגיה עוסקת בקשר בין יוזמת שמיטה ישראלית לבין המצווה המקראית ויישומה ההלכתי כיום. לפי הרב שרלו חלק מיוזמות שמיטה נוגדות את ההלכה, ולדעת הרב רוזן הרעיון של השראה חברתית מהשמיטה מסלף את משמעות המצווה האמתית – אמונה בה’ ללא כל ממד חברתי.
הרב שרלו, על-אף התנגדותו, רואה חשיבות בהכנסת מצוות השמיטה לסדר היום הישראלי, וקורא להרחיב מתוך כך את השיח התורני על חידוש המצווה. הרב ברקוביץ’ מוסיף ששמיטה ישראלית היא מתנה וזכות לברר את מעמדו של בורא עולם בחיי היצירה שלנו היום.
רוב המשתתפים תומכים בתרגום מצוות השמיטה למרחב החברתי-כלכלי של היום ומדגישים כי יש ערך סוציאלי גדול במצוות השמיטה. הם מזכירים את הערך של שוויון בין כולם בשמיטה, תמיכה בעניים ודאגה לחלשים. הם רואים ביוזמת שמיטה ישראלית ניסיון מבורך לחדש את משמעות השמיטה בחיים המודרניים המתועשים. לפי ג’קי לוי מדובר גם בקריאה נכונה של התורה וחידוש מתוכה.