העושר הערכי שיש במצוות השמיטה לעומת הדלות שבדחיקתה לתחום הכשרות והגינון יוצרים פער שרבים חשים צורך במילויו.
דוברת העמדה: עינט קרמר (למאמר המלא).
שמיטה ישראלית מובילה התנערות מקיום מצוות לטובת השראה ערכית אסוציאטיבית ובכך עושה מניפולציה לאחת המצוות הקשות בתורה.
דובר העמדה: הרב ישראל רוזן (למאמר המלא)
במהלך של שמיטה ישראלית יש חילול של מושג השמיטה הדתית הדומה לרפורמה, מאידך יש שמחה שמושג השמיטה נכנס עמוק ללוח השנה הישראלי ופותח שער לדיון על משמעות המצווה בתקופתנו.
דובר העמדה: הרב יובל שרלו (למאמר המלא).
הסוגיה עוסקת בקשר בין יוזמת שמיטה ישראלית לבין המצווה המקראית ויישומה ההלכתי כיום. לפי הרב שרלו חלק מיוזמות שמיטה נוגדות את ההלכה, ולדעת הרב רוזן הרעיון של השראה חברתית מהשמיטה מסלף את משמעות המצווה האמתית – אמונה בה’ ללא כל ממד חברתי.
הרב שרלו, על-אף התנגדותו, רואה חשיבות בהכנסת מצוות השמיטה לסדר היום הישראלי, וקורא להרחיב מתוך כך את השיח התורני על חידוש המצווה. הרב ברקוביץ’ מוסיף ששמיטה ישראלית היא מתנה וזכות לברר את מעמדו של בורא עולם בחיי היצירה שלנו היום.
רוב המשתתפים תומכים בתרגום מצוות השמיטה למרחב החברתי-כלכלי של היום ומדגישים כי יש ערך סוציאלי גדול במצוות השמיטה. הם מזכירים את הערך של שוויון בין כולם בשמיטה, תמיכה בעניים ודאגה לחלשים. הם רואים ביוזמת שמיטה ישראלית ניסיון מבורך לחדש את משמעות השמיטה בחיים המודרניים המתועשים. לפי ג’קי לוי מדובר גם בקריאה נכונה של התורה וחידוש מתוכה.
שמיטה ישראלית היא תרבותית ולא הלכתית, המניעים לרוב היוזמות הם ערכים כלליים והומניים ללא שם אלוהים. אולם מזווית אחרת יש שמחה על הכנסת השמיטה ללוח השנה ושחלק ניכר מהיוזמות אכן מייצגות יסודות הקיימים בתורת ישראל. יש כאן הזדמנות לתורה להתברך מהדיון סביב חידוש מצוות השמיטה ולחולל תנועה רוחנית בחברה הישראלית.
למאמר המלא
דרך שמיטה ישראלית מוחדרים רעיונות שבמקרה הטוב אינם קשורים לשמיטה כמו אחוות עמים והשתלמויות מקצועיות, ובמקרה הרע חלק מהם מבצעים עבירות של חילול שמיטה על-ידי גיזום עצים ותחזוקת יערות קק"ל או חילול שבת בפתיחת הגנים הלאומיים ושמורות הטבע חינם במיוחד בשבתות וחגים.
למאמר המלא
הרב רוזן מתאמץ להבדיל בין שמיטה ישראלית למצוות השמיטה בתורה כדי להימנע מפגיעה בהלכה. אך רצוי לאמץ מודל תגובה אחר שלצד הדגשת המחויבות לתורה ולהלכה מברך על הניסיון להוציא ממנה ערכים ומשמעות. כל זה בייחוד במצוות שמיטה שרעיונות אלו אכן מצויים בה כמו בדברי הראי"ה.
להרחבה
יש לשמוח על התרחבות השמיטה בקרב הציבור הרחב במסגרת הרנסנס הדתי והערכי של השנים האחרונות. על-אף שיש סברה שאסור לעסוק בטעמי המצוות מרבית הפרשנים כמו הרב יונתן אייבשיץ קבעו חד-משמעית שהשמיטה היא גם סוציאלית ושמיטה ישראלית מיישמת את דבריהם בקרב אוכלוסיות רבות.
למאמר המלא
(צפיה בדעה במקור)
לצד הפתרונות ההלכתיים בתחום החקלאי עלינו להרחיב את יוזמת "שמיטה ישראלית" לרמה לאומית במציאת דרכים יצירתיות לאפשר לעניים ליהנות מתוצרת זולה ושמיטת חובות. נוסף לכך עלינו לאפשר את שביתת הקרקע. כדי להגשים יעד זה יש צורך בפעילות ממשלתית אך גם ביוזמה ברמה הפרטית.
למאמר המלא
בימינו כשרוב האוכלוסייה לא מתפרנסת מחקלאות, כשתחודש מצוות השמיטה בהמון אולי השוואת משכורות לאומית תעזור לכולם לחוש עניים בהתאם למטרת השמיטה בחברה החקלאית. אוצר בית דין שמשרת אוכלוסייה קטנה ומחיריו יקרים לא משרת את המטרה של תחושת עניות אצל כולם ולכן עדיף להשתמש היום בהיתר מכירה.
למאמר המלא
שמיטה ישראלית מתמודדת עם השאלה הבוערת של תקופתנו: מה מחליף את האדמה והקרקע. יש בשמיטה ישראלית מתנה ממשית וערך חיוני לשאלת קיומו של בורא עולם בחיינו היצירתיים, בתחושת הבעלות שלנו על קיומינו וביכולתנו לספק צרכי מחייה לכולם. אין לפקפק בחיוניות של שמיטה ישראלית בקיומנו בעולם כפרטים וככללים.
למאמר המלא
(צפיה בדעה במקור)
שנת השמיטה האחרונה אופיינה בשורה של יוזמות שביקשו להנכיח את השמיטה במציאות ימינו
באופן רלוונטי ומשמעותי. הצטרפו לדיונים סביב מהות המהלך ותוכנו!
