“ורבה אמר: דבר תורה, אחד מלוה בשטר ואחד מלוה על פה – אינו גובה אלא מנכסים בני חורין, מ”ט? שעבודא לאו דאורייתא, ומה טעם אמרו: מלוה בשטר – גובה מנכסים משועבדים? כדי שלא תנעול דלת בפני לוין.”
“אמר רב פפא, הלכתא: מלוה על פה – גובה מן היורשין ואינו גובה מן הלקוחות, גובה מן היורשין – כדי שלא תנעול דלת בפני לוין, ואינו גובה מן הלקוחות – דלית ליה קל.”
