בדברים אלה,
שהושמעו במעמד היסטורי חשוב באלול תרע"ח,
בועידת פועלי יהודה,
פוסק ברל כצנלסון:
צריך לעשות הבחנה
בין ה"אתה בחרתנו" ה"בעל-ביתי",
שבא "לחפות על סדרי חיי העם",
ושמקורו בשביעות רצון עצמית,
והוא גדוש "מליצות לאומיות עוברות לסוחר",
לבין ה"אתה בחרתנו" "הקדמון, החי והלוהט",
המזכּה מפני שהוא מחייב,
ברוח "הקטגורים הלאומיים" – הנביאים.
ברל רואה את חלקם של יהודים
בתנועות סוציאליסטיות ומהפכניות בכל רחבי העולם,
כגילוי רצונם ותשוקתם של בני "העם הנבחר" לתקן את חברת בני-האדם.
יריב בן אהרון, "שרשי יניקה", 1984