להתחברות

הזדמנות לצדק חלוקתי? | מקורות

אי-שוויון ואפליה בהקצאות התקציביות

מתוך דו"ח הוועדה לבחינת יישום חוק החינוך המיוחד (2000)

מתקיימים אפליה ואי-שוויון משמעותיים ביותר בהקצאת תקציבים ומשאבים לשירותי החינוך המיוחד, בעקר בשילוב, ובנגישות לשירותים אלה, במערכת החינוך באופן כללי, והן בין החינוך העברי והערבי.

עם זאת, מדגישה הוועדה כי החתך הבולט והמשמעותי ביותר באי-שוויון מתקיים בין החינוך הערבי והעברי: אמנם בתי-הספר לחינוך מיוחד המופעלים כיום בחינוך הערבי מתוקצבים מהתקציב המיועד ליישום החוק, אך אחד הגורמים המרכזיים הפוגעים ביישום שוויוני של החוק הוא העדר הקצבות ומשאבים לפיתוח תשתית בינוי פיזית העונה על הצרכים. כמו כן, מערכת החינוך הערבי מאופיינת על-ידי מחסור מתמשך ומשווע בכוח אדם מיומן ומקצועי, בכלים אבחוניים תקפים ומהימנים.

הוועדה מציינת כי הקצאת המשאבים נעשית באופן שאינו מאפשר להתמודד עם סגירת פערים, פיתוח תשתית פיזית מתאימה והתמודדות עם הצרכים הנובעים מגידול טבעי באוכלוסייה ומשכיחות דיפרנציאלית של צרכים מיוחדים, נכויות ומוגבלויות בקרב קבוצות חברתיות שונות.

כתוצאה מכך, שיטת ההקצבה הקיימת ממסדת לאורך זמן את אי-השוויון בחלוקת המשאבים והתקנים, תוך פגיעה מהותית בעיקרון השוויון במתן השירותים, זמינותם ואיכותם."

הוועדה רואה צורך דחוף לקבוע עקרונות מנחים לגבי הקצאת תקציבי פיתוח מבנים, שירותים, שעות ותקנים באופן שיאפשר התמודדות משמעותית עם פערים ומימוש החוק.

עקרונות אלו חייבים להתייחס, בין היתר, גם אל הצרכים הייחודיים לקבוצות חברתיות שונות ובכלל זה לשיעורי הגידול הטבעי בקבוצה הרלוונטית, מאפיינים חברתיים-כלכליים של היישוב ומיקומו הגיאוגרפי ומחסור בכוח-אדם מקצועי.