רמת הנדיב מקיימת את שנת השמיטה במובן החקלאי וגם בהיבטים סביבתיים וחברתיים, תוך התייחסות לארבעה עקרונות מובילים:
- שנה של עצירה והתבוננות: זוהי הזדמנות לקחת פסק זמן ממרוץ החיים, לעצור ולנוח. מתוך המנוחה נוכל גם להתבונן ולבחון: להתבונן במה שסביבנו כעת, במה שהיינו רוצים שיהיה כאן בעתיד; לבחון האם אנו מתייחסים למה שקיים כאל מובן מאליו והאם אנו מכירים בעובדה שהוא משתנה ואף מתכלה, לבחון כיצד אנו נוהגים לפעול ומה היינו רוצים לשנות מהיום והלאה.
- שנה של הערכה ושמירה על הקיים: מתוך הבנת ערכם של ערכי תרבות ונוף ושל משאבי טבע – מעיין ששוקם, יער שניטע, גן שטופח, חצר שרוצפה ושרידי ארמון שנחפר ונחשף – יבוא הרצון לשמר ולקיים, למען הדור שלנו ולמען הדורות הבאים. שמירה היא לעולם עשייה פעילה, דינמית, המשלבת הערכה לעבר וראייה לעבר העתיד.
- שנה של שיתוף הזולת: שיתוף אינו מחייב שפע. הוא יוצר שפע ומקדם ערבות הדדית ונתינה שלא על מנת לקבל תמורה. שיתוף בידע שנצבר כל השנים – פועל יוצא של למידה ומחקר מתמידים, ושל עשייה לאורך זמן; שיתוף בתוצרים – קומפוסט ורסק עץ, תוצרי הגן והפארק; שיתוף בעשייה, תוך שילוב הקהילה במיזמים שונים המקדמים קיימות במרחב הסובב; שיתוף בחוויה, עם קהל המבקרים הרחב המגיע לבקר במקום.
- שנה של התחדשות: העצירה מאפשרת זמן להתחדשות אישית וארגונית, פרטית וקהילתית. זיהוי המקומות שבהם נרצה לשפר ולקדם, לצמוח ולהצמיח, להרחיב ידע ועשייה, ומה שנדרש לשם כך. מתן מקום לרענון השגרה והשגרתי, מרחב ליצירתיות, הזדמנות לחדשנות.
פעם בשבע שנים אתם מוזמנים לטייל ברמת הנדיב אחרת.
