להתחברות

פתיחה

שיקום ושימור | רמב"ם, מו"נ

שיקום ושימור | רמב"ם, מו"נ

כדי שירבה יבול האדמה ותתחזק בהברתה

יחס למשאבי הטבע | אברבנאל

יחס למשאבי הטבע | אברבנאל

ארץ ישראל נבחרת ונחמדת לפניו יתברך מכל הארצות, כמו שעם ישראל נבחר מכל העמים. ומפני זה רצה הקב"ה כמו שהאומה בכללה תעשה זכר בשביתת היום השביעי, ותעיד על בריאת העולם וחידושו, כך הארץ הנבחרת תעיד על בריאת העולם וחידושו בשמיטתה בשנה השביעית. ולכן חתם מצווה זו בפרשת "והארץ לא תימכר לצמיתות, כי לי הארץ, כי גרים ותושבים אתם עמדי, ובכל ארץ אחוזתכם גאולה תתנו לארץ". וביאר בזה, כי הארץ אינה נתונה לישראל בהחלט, כי לה' הארץ ומלואה, ולכן לא יוכלו למכרה לצמיתות. ולכן ראוי שיתנהגו בה כרצונו, וייתנו לה גאולה שאם לא יעשו כן, תבוא עליהם הגלות.
הפחתת חומרנות | הרב קלישר

הפחתת חומרנות | הרב קלישר

כי לא לעולם יהיו טרודים בעבודת אדמה לצורך החומר, רק שנה אחת יהיה חופשי, וכאשר יפרוק עול עבודה, יעסוק בתורה וחכמה.
סיכום 

בהתבוננות "מקיימת" מעבירה שנת השמיטה הקדומה שורה של מסרים חשובים:

  • משאבי טבע – שנת השמיטה עונה על השאלה "למי שייכים משאבי הטבע" בתשובה פשוטה – לא לאדם. האדמה נתפסת במקרא כיישות עצמאית שגם לה מגיע לשבות, אחת לשבע שנים – ומכאן שם המצווה "שבת הארץ". בהתאמה לימינו ניתן להרחיב את הדיון לכלל משאבי הטבע של ישראל והיחס הראוי אליהם.
  •  שיקום ושימור – הפסקת עיבוד האדמה למחזור של שנה מדי שבע שנים, מאפשר לאדמה להשתקם משנות העיבוד האינטנסיבי, ולחזור לפוריות מיטבית. רעיון זה ניתן להרחבה אל כלל משאבי הטבע של ישראל הנמצאים במצב של זיהום או ניצול יתר.
  • תרבות הצריכה – על מנת לקיים את מצוות השמיטה, היה צריך כל אדם מישראל לקבל על עצמו פשטות מרצון, למשך שלוש שנים לפחות (השנה השישית – אגירת המזון, השנה השביעית – שנת השמיטה, השנה השמינית – עד סיום המחזור החקלאי). ויתור חומרי למען רעיון רוחני, חברתי וסביבתי הינו רעיון חשוב לימינו, בחברת השפע.