הכרה בכך שהארץ מחויבת במצוות אל מול הקב"ה היא הכרה רדיקלית בכך שהעולם לא נברא אך ורק למעננו וכי יש ברואים נוספים עם ייעוד ותכלית. הבנה זו כי האדמה היא אחותנו לבריאה, מובילה בהכרח לתפיסת עולם סביבתית – שכן אם האדמה מחויבת למצוות אל מול האל כמותנו ממש, לא הגיוני כי מטעמי נוחות בלבד נפגע בה, נזהם אותה ונגזול את משאביה. ברמה המעשית מציעה השמיטה איזון בין עיבוד הארץ למתן אפשרות לשיקום ולמנוחה, שגם הוא מעורר השראה לחברת ימינו בהקשר של הפחתת  "טביעת הרגל האקולוגית" שלנו (מידת ההשפעה השלילית שלנו על עולם הטבע).

האדמה והאדם זוכים להתחדשות

אחת לשבע שנים, שומטים קרקעות.

כלומר, לא מעבדים את האדמה, לא עוסקים בחקלאות במשך שנה שלמה.

משמעות הדבר בחברה חקלאית היא, שרוב התושבים יוצאים למעין שנת

שבתון. כלומר, כלל הציבור מקבל על עצמו הורדה משמעותית ברמת החיים

החומרית על-מנת להקדיש שנה לעיסוקים רוחניים יותר מאשר רדיפה מתמדת

אחר הפרנסה. לכן, לא רק האדמה מתאוששת ושומרת על פוריותה אלא יחד

אתה, גם האדם זוכה להתחדשות.

למאמר המלא

עשייה בשטח

המיזם שלנו הוא "מפח שביעית לקומפוסט", והאמת היא שזהו פשוט מיזם זבל.
בפסגות אנחנו גאים בכך! השנה היא שנת שמיטה, שנת השביעית, וכיוון שיש לנהוג יחס מיוחד של כבוד בפירות של השנה המיוחדת הזו, לרובנו בפסגות יש פח מיוחד, בו אנו שמים את שאריות הפירות והירקות שיש בהם קדושת שביעית. עם זאת, עדיין לא כולם יודעים, שאפשר לנהוג בשאריות אלו יחס הרבה יותר מכובד ויעיל – ולהפוך אותם לדשן אורגני. באמצעות הדשן (בלעז: קומפוסט) ניתן להחזיר את החיות והקדושה שבפירות חזרה לאדמתה של ארץ ישראל ולעזור להצמיח פירות וגידולים טובים ויפים יותר גם בעתיד. לצורך כך נקים יחד כקהילה מתחמים של קומפוסט קהילתי ביישוב, נלווה את ההקמה בהדרכת התושבים ופעילות חינוכית בנושא.
למאמר המלא

בשנת השמיטה נתנו לאדמה לנוח מעיבוד יתר ולהשתקם. המקביל לעיבוד יתר בימינו הינו צרכנות יתר. לכן, בשנה זו, מובילה הילה במסגרת "זיקה" בגן יבנה, מהלך של חיסכון בהוצאות וחיזוק הקהילתיות כאחד – למשל – שוק שמיטחפושות לפני פורים (החלפת תחפושות במקום קנייה), מכירת ג'ראז, רק בלי המכירה – כולם מוציאים דברים מיותרים לפני פסח ומי שצריך לוקח, ועוד. מגניב מגניב.
למאמר המלא

רמת הנדיב מקיימת את שנת השמיטה במובן החקלאי וגם בהיבטים סביבתיים וחברתיים, תוך התייחסות לכמה עקרונות מובילים:

1. שנה של הערכה ושמירה על הקיים: מתוך הבנת ערכם של ערכי תרבות ונוף ושל משאבי טבע – מעיין ששוקם, יער שניטע, גן שטופח, חצר שרוצפה ושרידי ארמון שנחפר ונחשף – יבוא הרצון לשמר ולקיים, למען הדור שלנו ולמען הדורות הבאים. שמירה היא לעולם עשייה פעילה, דינמית, המשלבת הערכה לעבר וראייה לעבר העתיד.

2. שנה של שיתוף הזולת: שיתוף אינו מחייב שפע. הוא יוצר שפע ומקדם ערבות הדדית ונתינה שלא על מנת לקבל תמורה. שיתוף בידע שנצבר כל השנים – פועל יוצא של למידה ומחקר מתמידים, ושל עשייה לאורך זמן; שיתוף בתוצרים – קומפוסט ורסק עץ, תוצרי הגן והפארק; שיתוף בעשייה, תוך שילוב הקהילה במיזמים שונים המקדמים קיימות במרחב הסובב; שיתוף בחוויה, עם קהל המבקרים הרחב המגיע לבקר במקום.

פעם בשבע שנים אתם מוזמנים לטייל ברמת הנדיב אחרת.

למאמר המלא

שנת תשע"ה, שאנו עומדים בפתחה הינה שנת שמיטה.

בעבר, אופיינה שנת השבע  בהפקרת השדות על ידי החקלאים, שהיו רוב הציבור, ומתן זמן מנוחה והתחדשות לאדמה.
כיום, בחברה שבחלקה הארי אינה חקלאית, אנו קוראים לציבור לזכור את השמיטה בחיי היום יום בשמירה על משאבי הטבע של ישראל ובקידום "קיימות מקומית" בשכונה ובקהילה.

איך עושים את זה?

מצטרפים למיזם הפרדת הפסולת במקור

למאמר המלא