Login

The contemporary Shmita Beit Midrash

שיקום ושימור | רמב”ם, מו”נ

שיקום ושימור | רמב”ם, מו”נ

כדי שירבה יבול האדמה ותתחזק בהברתה

יחס למשאבי הטבע | אברבנאל

יחס למשאבי הטבע | אברבנאל

ארץ ישראל נבחרת ונחמדת לפניו יתברך מכל הארצות, כמו שעם ישראל נבחר מכל העמים. ומפני זה רצה הקב”ה כמו שהאומה בכללה תעשה זכר בשביתת היום השביעי, ותעיד על בריאת העולם וחידושו, כך הארץ הנבחרת תעיד על בריאת העולם וחידושו בשמיטתה בשנה השביעית. ולכן חתם מצווה זו בפרשת “והארץ לא תימכר לצמיתות, כי לי הארץ, כי גרים ותושבים אתם עמדי, ובכל ארץ אחוזתכם גאולה תתנו לארץ”. וביאר בזה, כי הארץ אינה נתונה לישראל בהחלט, כי לה’ הארץ ומלואה, ולכן לא יוכלו למכרה לצמיתות. ולכן ראוי שיתנהגו בה כרצונו, וייתנו לה גאולה שאם לא יעשו כן, תבוא עליהם הגלות.
הפחתת חומרנות | הרב קלישר

הפחתת חומרנות | הרב קלישר

כי לא לעולם יהיו טרודים בעבודת אדמה לצורך החומר, רק שנה אחת יהיה חופשי, וכאשר יפרוק עול עבודה, יעסוק בתורה וחכמה.

sources

Summary

בהתבוננות “מקיימת” מעבירה שנת השמיטה הקדומה שורה של מסרים חשובים:

  • משאבי טבע – שנת השמיטה עונה על השאלה “למי שייכים משאבי הטבע” בתשובה פשוטה – לא לאדם. האדמה נתפסת במקרא כיישות עצמאית שגם לה מגיע לשבות, אחת לשבע שנים – ומכאן שם המצווה “שבת הארץ”. בהתאמה לימינו ניתן להרחיב את הדיון לכלל משאבי הטבע של ישראל והיחס הראוי אליהם.
  •  שיקום ושימור – הפסקת עיבוד האדמה למחזור של שנה מדי שבע שנים, מאפשר לאדמה להשתקם משנות העיבוד האינטנסיבי, ולחזור לפוריות מיטבית. רעיון זה ניתן להרחבה אל כלל משאבי הטבע של ישראל הנמצאים במצב של זיהום או ניצול יתר.
  • תרבות הצריכה – על מנת לקיים את מצוות השמיטה, היה צריך כל אדם מישראל לקבל על עצמו פשטות מרצון, למשך שלוש שנים לפחות (השנה השישית – אגירת המזון, השנה השביעית – שנת השמיטה, השנה השמינית – עד סיום המחזור החקלאי). ויתור חומרי למען רעיון רוחני, חברתי וסביבתי הינו רעיון חשוב לימינו, בחברת השפע.

  • עינט קרמר

    הכרה בכך שהארץ מחויבת במצוות אל מול הקב"ה היא הכרה רדיקלית בכך שהעולם לא נברא אך ורק למעננו וכי יש…

    הכרה בכך שהארץ מחויבת במצוות אל מול הקב"ה היא הכרה רדיקלית בכך שהעולם לא נברא אך ורק למעננו וכי יש ברואים נוספים עם ייעוד ותכלית. הבנה זו כי האדמה היא אחותנו לבריאה, מובילה בהכרח לתפיסת עולם סביבתית – שכן אם האדמה מחויבת למצוות אל מול האל כמותנו ממש, לא הגיוני כי מטעמי נוחות בלבד נפגע בה, נזהם אותה ונגזול את משאביה. ברמה המעשית מציעה השמיטה איזון בין עיבוד הארץ למתן אפשרות לשיקום ולמנוחה, שגם הוא מעורר השראה לחברת ימינו בהקשר של הפחתת  "טביעת הרגל האקולוגית" שלנו (מידת ההשפעה השלילית שלנו על עולם הטבע).

    (צפיה בדעה במקור)
  • avia rish

    האדם אינו בעל הבית על משאבי הטבע רעיון השמיטה, המצווה על האדם להרפות אחת לשבע שנים מעיבוד האדמה ולהבין כי… האדם אינו בעל הבית על משאבי הטבע רעיון השמיטה, המצווה על האדם להרפות אחת לשבע שנים מעיבוד האדמה ולהבין כי הוא אינו בעל הבית על משאבי הטבע בעולם, עשוי להוות מקור השראה לפעולות שתכליתן לגרום לאיזון אקולוגי ולדאוג למשאבי הסביבה. השמיטה מאפשרת יחס של כבוד אל משאבי הקרקע, אותם אנו מנצלים לאורך שנים, היא קוראת לריסון ואיפוק בכל הנוגע ליחסינו ותפקודנו כלפי הקרקע, היא מתייחסת לעניים ולחלשים בחברה באופן שווה, ובאותה מידה מאפשרת יחס כזה גם כלפי בעלי החיים. נראה כי אם נצליח להבין, להפנים ולהתאים את הרעיונות הגלומים במצוות השמיטה, נוכל למצוא מענה רלוונטי לצורך ההכרחי שלנו לפעול לתיקונו של עולם. ראו "מה עניין שמיטה" | אריאל פיקאר (צפיה בדעה במקור)
  • avia rish

    געגועים לאדמה על האדמה בחברה החקלאית, האדמה היא מקור ומרכז החיים. היא נוכחת ומשפיעה על כל חלק בחיי האדם, היא… געגועים לאדמה על האדמה בחברה החקלאית, האדמה היא מקור ומרכז החיים. היא נוכחת ומשפיעה על כל חלק בחיי האדם, היא הבית שלו והנוף שבו הוא חי. האדמה היא מקור פרנסתו והיא שקובעת את גורלו וגורל בני ביתו. היא לא רק נכס או מקור פרנסה, היא בית ומשפחה, מורשת וזהות. באמצעות עבודת האדמה נוצר קשר עמוק של אהבה וחיבור בין האיכר לאדמתו. הקשר אל האדמה והארץ צומח מתוך העיסוק בעיבוד הקרקע. השמיטה דורשת לתקוע טריז במערכת היחסים הזו. האיכר נדרש לשמוט, לוותר, לנטוש את האדמה למשך שנה שלמה. מה קורה לו כשהוא מורחק מאדמתו? אילו שינויים עשויים לחול בו? האם האדמה היא ישות שניתן להתגעגע אליה? (צפיה בדעה במקור)
  • Jeremy Faust

    האדמה והאדם זוכים להתחדשות אחת לשבע שנים, שומטים קרקעות.כלומר, לא מעבדים את האדמה, לא עוסקים בחקלאות במשך שנה שלמה.משמעות הדבר…

    האדמה והאדם זוכים להתחדשות

    אחת לשבע שנים, שומטים קרקעות.

    כלומר, לא מעבדים את האדמה, לא עוסקים בחקלאות במשך שנה שלמה.

    משמעות הדבר בחברה חקלאית היא, שרוב התושבים יוצאים למעין שנת

    שבתון. כלומר, כלל הציבור מקבל על עצמו הורדה משמעותית ברמת החיים

    החומרית על-מנת להקדיש שנה לעיסוקים רוחניים יותר מאשר רדיפה מתמדת

    אחר הפרנסה. לכן, לא רק האדמה מתאוששת ושומרת על פוריותה אלא יחד

    אתה, גם האדם זוכה להתחדשות.

    למאמר המלא

    (צפיה בדעה במקור)
  • avia rish

    עשייה בשטח

    עשייה בשטח

    (צפיה בדעה במקור)
  • Editor

    המיזם שלנו הוא "מפח שביעית לקומפוסט", והאמת היא שזהו פשוט מיזם זבל. בפסגות אנחנו גאים בכך! השנה היא שנת שמיטה,…

    המיזם שלנו הוא "מפח שביעית לקומפוסט", והאמת היא שזהו פשוט מיזם זבל.
    בפסגות אנחנו גאים בכך! השנה היא שנת שמיטה, שנת השביעית, וכיוון שיש לנהוג יחס מיוחד של כבוד בפירות של השנה המיוחדת הזו, לרובנו בפסגות יש פח מיוחד, בו אנו שמים את שאריות הפירות והירקות שיש בהם קדושת שביעית. עם זאת, עדיין לא כולם יודעים, שאפשר לנהוג בשאריות אלו יחס הרבה יותר מכובד ויעיל – ולהפוך אותם לדשן אורגני. באמצעות הדשן (בלעז: קומפוסט) ניתן להחזיר את החיות והקדושה שבפירות חזרה לאדמתה של ארץ ישראל ולעזור להצמיח פירות וגידולים טובים ויפים יותר גם בעתיד. לצורך כך נקים יחד כקהילה מתחמים של קומפוסט קהילתי ביישוב, נלווה את ההקמה בהדרכת התושבים ופעילות חינוכית בנושא.
    למאמר המלא

    (צפיה בדעה במקור)
  • Editor

    בשנת השמיטה נתנו לאדמה לנוח מעיבוד יתר ולהשתקם. המקביל לעיבוד יתר בימינו הינו צרכנות יתר. לכן, בשנה זו, מובילה הילה…

    בשנת השמיטה נתנו לאדמה לנוח מעיבוד יתר ולהשתקם. המקביל לעיבוד יתר בימינו הינו צרכנות יתר. לכן, בשנה זו, מובילה הילה במסגרת "זיקה" בגן יבנה, מהלך של חיסכון בהוצאות וחיזוק הקהילתיות כאחד – למשל – שוק שמיטחפושות לפני פורים (החלפת תחפושות במקום קנייה), מכירת ג'ראז, רק בלי המכירה – כולם מוציאים דברים מיותרים לפני פסח ומי שצריך לוקח, ועוד. מגניב מגניב.
    למאמר המלא

    (צפיה בדעה במקור)
  • avia rish

    רמת הנדיב מקיימת את שנת השמיטה במובן החקלאי וגם בהיבטים סביבתיים וחברתיים, תוך התייחסות לכמה עקרונות מובילים:1. שנה של הערכה…

    רמת הנדיב מקיימת את שנת השמיטה במובן החקלאי וגם בהיבטים סביבתיים וחברתיים, תוך התייחסות לכמה עקרונות מובילים:

    1. שנה של הערכה ושמירה על הקיים: מתוך הבנת ערכם של ערכי תרבות ונוף ושל משאבי טבע – מעיין ששוקם, יער שניטע, גן שטופח, חצר שרוצפה ושרידי ארמון שנחפר ונחשף – יבוא הרצון לשמר ולקיים, למען הדור שלנו ולמען הדורות הבאים. שמירה היא לעולם עשייה פעילה, דינמית, המשלבת הערכה לעבר וראייה לעבר העתיד.

    2. שנה של שיתוף הזולת: שיתוף אינו מחייב שפע. הוא יוצר שפע ומקדם ערבות הדדית ונתינה שלא על מנת לקבל תמורה. שיתוף בידע שנצבר כל השנים – פועל יוצא של למידה ומחקר מתמידים, ושל עשייה לאורך זמן; שיתוף בתוצרים – קומפוסט ורסק עץ, תוצרי הגן והפארק; שיתוף בעשייה, תוך שילוב הקהילה במיזמים שונים המקדמים קיימות במרחב הסובב; שיתוף בחוויה, עם קהל המבקרים הרחב המגיע לבקר במקום.

    פעם בשבע שנים אתם מוזמנים לטייל ברמת הנדיב אחרת.

    למאמר המלא

    (צפיה בדעה במקור)
  • avia rish

    שנת תשע"ה, שאנו עומדים בפתחה הינה שנת שמיטה. בעבר, אופיינה שנת השבע  בהפקרת השדות על ידי החקלאים, שהיו רוב הציבור,…

    שנת תשע"ה, שאנו עומדים בפתחה הינה שנת שמיטה.

    בעבר, אופיינה שנת השבע  בהפקרת השדות על ידי החקלאים, שהיו רוב הציבור, ומתן זמן מנוחה והתחדשות לאדמה.
    כיום, בחברה שבחלקה הארי אינה חקלאית, אנו קוראים לציבור לזכור את השמיטה בחיי היום יום בשמירה על משאבי הטבע של ישראל ובקידום "קיימות מקומית" בשכונה ובקהילה.

    איך עושים את זה?

    מצטרפים למיזם הפרדת הפסולת במקור

    למאמר המלא

    (צפיה בדעה במקור)

מקורות קרובים