מצוות השמיטה העתיקה חייבה כל חקלאי בארץ-ישראל לנטוש את שדהו אחת לשבע שנים, להפקיר את פרותיו, לתת לאדמה מנוחה ולאפשר לכל אדם להיכנס לשדה וליטול חלק מברכת האדמה. בסוף אותה שנה נמחקו החובות הכספיים ואנשים זכו להזדמנות חדשה מהבחינה הכלכלית. שנת השמיטה עצמה היוותה פסק זמן קולקטיבי, שאִפשר התמקדות בקידום ערכי משפחה, קהילה ורוח.
בחברת ימינו, בה רק שני אחוזים מהישראלים הם חקלאים, ושמיטת הכספים כבר בוטלה מזמן לטובת הפרוזבול, יש מקום לחזור ולהתחבר אל האוטופיה ששנת השמיטה מציעה לנו ולמשוך ממנה חיבורים אל ימינו.
האטת המירוץ לצורך חיבור לדברים שחשובים לנו באמת, הכרת תודה אל מול עולם הטבע והפחתת הצרכנות הפוגעת בו, או שמיטת זמן לטובת התנדבות הן רק חלק מהדרכים לתרגום רעיונות השמיטה לעולם המציאות.
האטת מירוץ החיים
קיים צורך לפתח הבנות מחודשות בנושא הקצב הנכון של פיתוח וצריכה לחברה פוסט-תעשייתית; חזון השמיטה מהווה השראה לפעולה זו. לאור המחזורים של שבת ושמיטה, יש ערך אישי וחברתי לאימוץ הפסקות ותקופות קצרות וארוכות יותר של חוסר עשייה כלכלית על-מנת ליצור את החלל לצמיחה תרבותית ורוחנית.
למאמר המלא
"הַרְפּוּ וּדְעוּ כִּי אָנֹכִי אֱ-להים"
שנת שמיטה כשמה כן היא מרגילה את האדם לשמוט- לשבות- להרפות
הרפיה היא תנועה בנפש-המשחררת את האדם מאחיזתו במציאות ונותנת פתח להתרחשות חיצונית לפעול בעולמו.
הרפיה היא ריחוק-על ידו מברר האדם את טיב הקשר בינו ובין מה שנאחז בו קודם.
הרפיה היא לימוד-המברר את היחסים, מאזן, מכניס לפרופורציות, מאפשר להסתכל על התמונה בשלמותה.
הרפיה היא התאמה-תיאום כוונות בין האדם- עולם- קב"ה.
הרפיה היא ענווה-על ידה האדם מבין שלא בהכרח הוא השולט על המציאות, יש כח גדול יותר שהאדם חלק ממנו.
הרפיה נוסכת בטחון על פני המרפה-אולי כאשר מתפנה מקום בתוכנו יש לקב"ה מקום להיכנס...
וזה מקור הבטחון הכי ענק שהאדם מסוגל לחוש!
שנת שמיטה כשמה כן היא מרגילה את האדם לשמוט- לשבות- להרפות...
(צפיה בדעה במקור)מהו עניינה של שמיטה בנפש?
במילה אחת, עניינה של שמיטה בנפש, זו הרפיה.
שנת שמיטה כשמה כן היא, מרגילה את האדם לשמוט ולשבות.
להרפות.
שנת השמיטה מזכירה לאדם "כִּי לִי הָאָרֶץ" - הארץ שייכת לקדוש ברוך הוא והאדם מופקד על הקרקע ואינו בעל רשות לבעול את הקרקע כרצונו.
בשנת שמיטה האדם "גולה" מעל אדמתו למשך שנה תמימה, פורש מענייניו היומיומיים לעניינים שבדרך כלל אין לו פנאי לעסוק בהם, לוקח צעד אחורה, מתבונן.
וכמו בשדה, כך גם בנפש, בשנת השמיטה אנו נדרשים לשמוט את כל אותם דברים שמונעים את החיבור עם שורשנו, לוותר על תכונות נפש שנראה כאילו לא נוכל לחיות בלעדיהן, לוותר על תאוות ישנות, לשמוט את כל מה שמרחיק אותנו מהתכלית.
ולהרפות.
בנק הזמן של תלמידי תכנית בארי בהובלת אילנה ביטון
כל תלמיד רושם לעצמו על פתק, איך הוא יוכל לפנות לעצמו שעה שבועית.
החליטו על יום ושעה, ועל חשבון מה. ניתן לחלק לשני חצאי-שעה, וניתן להציע כמה אפשרויות, למשל: יכול בימים ראשון, שלישי או שישי.
רכזו את כל התוצאות של התלמידים, ובכך תצרו 'בנק זמן' כיתתי.
חשבו יחד לאיזו מטרה אתם רוצים לנצל את 'בנק הזמן' שנוצר: התנדבות משותפת, עזרה הדדית בתוך הכיתה, תרומה לבית הספר ועוד.
למאמר המלא
לצפיה - הקדשת זמן לטובת סרטים חברתיים
(צפיה בדעה במקור)
שנת השמיטה האחרונה אופיינה בשורה של יוזמות שביקשו להנכיח את השמיטה במציאות ימינו
באופן רלוונטי ומשמעותי. הצטרפו לדיונים סביב מהות המהלך ותוכנו!
