רקע תורני
א.לפי מניין השנים שמקובל בישראל[1], שנת התשס"ח היא שנת שמיטה.
ב.מצוות שמיטת כספים היא מן התורה, והיא אחת ממצוות השמיטה החשובות ביותר, כשעם ישראל חי בארץ ישראל בשלמותו, וחוקי היובל נוהגים. גם כיום שמיטת כספים היא מצווה לפחות מדברי חכמים[2].
ג.לפי ההלכה, כל החובות בישראל שלא נמסרו לבית דין,או שלא נקצב להם זמן פרעון מוגדר, או שלא נכתב עליהם שטר פרוזבול מוסמך, נשמטים ונמחקים. יחד עם זאת,"כל המחזיר חוב שעברה עליו שביעית רוח חכמים נוחה הימנו"[3].
ד.שמיטת החובות חלה תמיד בסוף שנת השמיטה[4], ולכן, בליל ראש השנה התשס"ט יחול התאריך הקובע.
ה.הנוהג המקובל בישראל מאז ימי בית שני (הלל הזקן), למסור את כל החובות לבית דין על ידי שטר פרוזבול, כדי למנוע מצב של סירוב להלוואות, שפוגע בעניים עוד יותר מאי-שמיטת החובות[5].
ו. אין חובה למסור לבית דין על-ידי שטר פרוזבול, את כל החובות[6] –כל אדם יכול לשייר חוב שיישמט, כדי שלא תישכח תורת שמיטת כספים (כדוגמת קופות גמ"ח שמלוות בלא ריבית, ואינן סומכות על היתר עיסקה).
ז. תהליך השיבה של עם ישראל לארצו וקיבוץ גלויות, מאתגר את מבקשי ה' למצוא דרכים חדשות, משמעותיות ורלוונטיות, לקיום המצוות בארץ-ישראל, ודווקא בזמננו זה, בו אנו מצפים כל-כך לישועת ה'.
רקע חברתי וכלכלי
1) החברה הישראלית הניחה את יסודותיה במשטר ערכים סוציאליסטי, שלפחות שואף היה לשוויון ולצדק חברתי, בצד חופש יוזמה, תחרות וצמיחה כלכלית.
2) עד למהפך הפוליטי-כלכלי (תשל"ז-1977) צמח המשק הישראלי באופן די מהיר, ועם זאת שמר על פערים נמוכים יחסית. המחיר היה שליטה ריכוזית של מרכיבי מפלגות השלטון, ושל הביורוקרטיה הממשלתית.
3) מאז המהפך אנו עוברים הפרטה נרחבת, שיש לה משמעויות כלכליות וחברתיות כבירות. מחד, המשק יכול לשגשג גם בתנאי מלחמה חלקית, בצפון, במרכז או בדרום. היוזמה הפרטית והסקטור העסקי מובילים במידה רבה את המשק. מאידך, הפערים החברתיים כלכליים מתעצמים, והופכים לגורם סיכון רציני ביחס ליציבות המשק, גם בתודעתם של גורמים בינלאומיים בתחום הכלכלי והמוניטרי.
4) מחיר הגדול של ההפרטה, ושל הפערים המתעצמים הוא המוני נדכאים ועשוקים,[7] שנרמסים תחת גלגלי השגשוג. מאות אלפי נפשות בעשרות אלפים משקי בית, אינם נוטלים חלק במעגלי הייצור והצריכה, מפני שאינם מסוגלים "להרים את הראש מעל המים" – הם שקועים בשרשרת אינסופית של חובות ועיקולים, ניתוקי חשמל ומים, החרמת רכוש ואמצעי ייצור, ואף עקירה מבתיהם ותקופות מאסר שנגזרות על ידי בתי המשפט ומבוצעות על ידי ההוצאה לפועל.
5) הממשלה בתקציביה כנראה איננה מסוגלת להשקיע את ההון הדרוש ואת המאמץ המלווה כדי לחלץ את העשוקים והמדוכאים הללו לאפשר להם "לפתוח דף חדש" ולהצטרף למעגל הכלכלי, פני סדר העדיפויות הלחוץ עד אימה, גם בשאלות של חיים ומוות (צה"ל ומערכת הביטחון, סל תרופות, מאבק אפקטיבי יותר בתאונות דרכים, מצוקת האישפוז, וכד').
6) כל השקעה בעשירונים התחתונים, וברבבות משפחות של חסרי-כל ועלובי-החיים, יש בה פוטנציאל כלכלי רב, מפני שהצטרפות – גם של חלק מהם – למעגל הכלכלי תגדיל את הייצור ואת הצריכה, יאפשר הרחבת תעסוקה, יגדיל הכנסות ממסים על עבודה ייצור וצריכה, כך שמבחינה כלכלית טהורה, ההשקעה עשוייה להניב פירות חיוביים למשק. למרות זה, הממשלה לבדה כנראה לא תעשה זאת.
7) חתן פרס נובל, מוחמד יונס, הוכיח בבנגלה-דש את צדקת הטענות דלעיל, ואת חשיבות הפעולה של השקעה (כלכלית-חברתית) מכוונת מטרה, כדי לאפשר לחסרי-כל ולעלובי-החיים להצטרף למעגל הכלכלי. הוא הראה שאפשר לחלץ המוני אביונים על ידי פתיחת דף חדש, אשראי זול מאד לרכישת פרה שתחרוש, וצירוף המוני דלים למעגל העבודה והייצור.
8) מכאן נגזר, שמצוות שמיטת כספים היא אקטואלית ורלוונטית מאין כמותה, דווקא כעת.
תנאי פעולה הכרחיים
א) היוזמה והמנהיגות צריכות לבוא מן הציבור, ובעקבות הציבור יבואו המוסדות, והממשלה – רבנים בעלי אופק רחב, אנשי ציבור ידועים ומובילים, אנשי משק וכלכלה וגורמים בעלי יכולת כלכלית, שיהיו מוכנים לתרום למטרות הנ"ל.
ב) תנאי חיוני למערכת כזאת הוא הפניית כמעט כל התרומות למטרה, והימנעות מוחלטת מבניית מנגנון – על ידי תרומות מקצועיות וניצול מנגנונים קיימים.
ג) תנאי חיוני נוסף והכרחי למפעל זה הוא נכונות רצינית וממשית של ה"עשוקים והמדוכאים" לצאת באמת ממעגל הנזקקים. לשם כך, הכרחי לסכם עם כל מועמד להסדר חובות על תשלום מסוים וולונטרי מצידו, ועל ניהול ופיקוח של גורם מקצועי על התנהלותו הכלכלית למשך זמן מסוים, שייקבע. כמו כן, יש לקבוע מראש סולם ניקוד של זכאים, שיקשה מאוד על אותו נזקק לקבל אותו הסדר שוב ושוב, כדי שלא לחזק את המוטיבציה לחיי נזקקות קבועים.
ד) לצורך מימוש התנאי שבסעיף הקודם, יש לרתום מערך מקצועי קיים המופקד על כך, או להיעזר במתנדבים, ולא לבנות מערך נוסף.
הקרן ומטרותיה
למימוש מטרות אלה מוקמת בזה "קרן שמיטת כספים והסדר חובות" שמטרותיה הן:
לקרוא לציבור להחיות את מצוות שמיטת כספים במידת האפשר, מבלי לפגוע בשטרי הפרוזבול הנחוצים, על-ידי מתן צדקה בשנת השמיטה בצורת הלוואות שעתידות להישמט בסופה.
לקרוא לציבור ולגורמים בעלי יכולת כלכלית, לתרום לקרן בהיקף מרבי, כדי לאפשר מו"מ רציני על הסדרי חובות עם נושים כבדים כמו חברת החשמל, חברת המים, עיריות, בנקים ובנקים למשכנתאות, ורשויות המדינה.
ללחוץ על הנושים הציבוריים ולהקדיש חלק גדול מתקציבי גביית החובות שלהם – הון עתק שמשולם לעורכי דין ופקידי גבייה – לטובת הסדרי חובות. במקום לנתק חשמל ומים, ולנהל משפטים להוצאת חייבים מבתיהם, יוקדש התקציב הזה להשתתפות הנושים בהסדרי החובות. כך אפשר יהיה לנכות מן החובות את מחיר הגבייה באמצעות צעדים אלימים.
לנהל מו"מ עם הגורמים הנ"ל ודומים להם, תוך הסתייעות בגורמי הרווחה המופקדים על הנושא, (ובלי להוסיף מנגנון בירוקרטי נוסף), במטרה להגיע להסדרי חובות, בהם הקרן תשלם חלק מהחובות, החייבים יקבלו על עצמם מרצונם הסדרי פיקוח והתנהלות, ופרעון קטן-פרוס לזמן ארוך, והנושים ישמטו את יתרת החובות, לפחות בהיקף התקציבים המושקעים בגבייה.
הקרן תפעיל לחץ ציבורי על הממשלה כדי שתשתתף מצידה במאמץ, לפחות באותו ההיקף שהציבור יצליח לגייס.
הקרן תשתף פעולה עם גורמים אחרים הפועלים בתחום זה, אם יסכימו לפעול על פי המתווה האמור, לקראת שמיטת כספים והסדר חובות בערב ראש השנה התשס"ט.
יש לפנינו שנה שלמה לפעול – זהו זמן רב מאוד, וגם זמן קצר מאד – תלוי במה שנעשה בו, בעזרת ה'.
__________________________________
[1] רמב"ם, שמיטה ויובל פרק י הלכות ה-ו
[2] רמב"ם, שמיטה ויובל פרק ט הלכות א-ג
[3] רמב"ם, שמיטה ויובל פרק ט הלכה כח
[4] רמב"ם, שמיטה ויובל פרק ט הלכה ד
[5] רמב"ם, שמיטה ויובל פרק ט הלכות טז- ל
[6] לשון הפרוזבול " שכל חוב שיש לי שאגבנו כל זמן שארצה, [6] רמב"ם, שמיטה ויובל פרק ט הלכה יח
[7] קהלת ד' א-ד.
