מצוות שמיטת כספים היא אקטואלית ורלוונטית מאין כמותה, דווקא כעת. תהליך ההפרטה במשק שהחל בשנות ה-70 הוביל להגדלת הפערים הכלכליים ולהמון נדכאים ועשוקים הנרמסים תחת גלגלי השגשוג. השקעה בהחזרת חסרי-כל למעגל הכלכלי עשויה להביא פרות חיוביים למשק, אך הממשלה אינה יכולה לגייס את התקציב והמשאבים לחלץ אותם ממצבם, ולכן היוזמה צריכה לבוא מהציבור.
דובר העמדה: הרב יואל בן נון (למאמר המלא)
המטרה של שמיטת הכספים המקורית (ביטול חובות) היא אך ורק לאפשר לממן שמיטת קרקעות משום שאין אפשרות לחקלאים לפרוע את חובותיהם אחרי שנת השמיטה, בה אין להם פרנסה כי אסור לקצור ולסחור פרות שביעית! ראו דברי חזקוני.
לכן כל עוד שאנחנו לא מבטלים את היתר המכירה ואין קושי כלכלי לחקלאים היום, אין מקום לשמיטת כספים.
דובר העמדה: סטיב אפשטיין (למאמר המלא).
סוגיה זו נמצאת בתחילתה וטרם נערכה.
"משמיטה לצמיחה" הנו פרויקט שבו משפחות הכורעות תחת נטל החובות, עוברות תהליך שיקום כלכלי, ובתום התהליך, בתום שנת השמיטה, יישמט חלק מחובן. הפרויקט קודם ע"י רות קלדרון וזכה לתמיכה של נשיא המדינה. העמותות המשתתפות בפרויקט גייסו 2,000 משפחות, וכן גויסו לפרויקט שותפים מרוב הנושים הגדולים במדינה (ראה כאן).
נראה לי שהפרויקט משמר את רוח המצווה בכך שהוא מאפשר לפתוח דף חדש פעם בשבע שנים מבלי לפגוע ברצון להלוות ומבלי להפחית מן האחריות של הלווים.
(צפיה בדעה במקור)
■ חייב, "מוגבל באמצעים", המוגדר כך במשך חמש השנים האחרונות.
■ חייב אשר עמד עד עכשיו בתשלומים שקבעו לו בשלוש השנים הקודמות לבקשת ההפטר.
■ חייב שסך חובותיו לא עולה על 800 אלף שקל, ושחובו כלפי אדם ספציפי או כלפי רשות המיסים לא עולה על 400 אלף שקל.
■ הרשם שוכנע שלחייב אין נכסים שנתונים לעיקול חוץ ממשכורתו.
לטעמי זה יכול להוות בסיס להלכות שמיטת כספים בימינו.
(צפיה בדעה במקור)
שנת השמיטה האחרונה אופיינה בשורה של יוזמות שביקשו להנכיח את השמיטה במציאות ימינו
באופן רלוונטי ומשמעותי. הצטרפו לדיונים סביב מהות המהלך ותוכנו!
